יום הזיכרון לשואה ולגבורה - אנשי חינוך מתלבטים איך נכון לללמד נושא זה בבתי הספר. 6,000,000 יהודים, זהו מספר לא נתפס. דרך סיפורים אישיים, תמונות, יומנים וסרטים ניתן לחשוף ילדים ונוער לזוועות שעברו על היהודים בשואה. על מנת לקרב אותם לנושא ולעורר עניין, חייב להתקיים אלמנט של הזדהות.
לפני מספר שנים, מחנכות של כיתות ז' בבית ספרי, התלבטו אילו פעילויות כדאי לקיים ביום הזיכרון לשואה בשיעורי חינוך. אחד הרעיונות היה, שדרך יומנים של ילדים שנמצאו לאחר המלחמה, ניתן לשחזר את האווירה, החשוות והפחדים של הילדים באותה תקופה. תלמידים התחלקו לקבוצות, כאשר כל קבוצה היתה אחראית על איסוף מידע אודות ילד אחד שכתב יומן, רקע הסטורי על מקום התרחשות, קריאת יומנו של הילד ובניית מצגת המתארת על ציר הזמן את חייו לפני המלחמה ובמהלכה. בסיום העבודה, המצגות שולבו למצגת אחת כוללת, וכל קבוצה סיפרה על הילד "שלה" באמצעות המצגת. כאן נעשה שימוש באינטרנט בתהליך של יצירת והבניית ידע, הדורש הבנה וחשיבה מעמיקים, על-מנת לבנות מצגת המתארת אירועים מחיי הילד בשילוב מידע הסטורי.
בדוגמא זו מתקיימים התנאים של סלומון לסביבת למידה מקוונת יעילה::
ביצוע תפקידים שכליים על-ידי המחשב, שותפות אינטלקטואלית פעילה בבניית ידע ואופנויות ייצוג המידע.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הי יהודית
השבמחקאני חושבת שכל שנה אנו המורים חושבים על הדרך הנכונה ללמד את הזיכרון הנורא של היהדות לצעירים של היום . בעיקר, שהדור שלנו היום הוא די ציני עקב כל המאורעות שהם עוברים מאז שהם נולדו.חסר? פיגועים, פחד נסיעה לכל מקום בארץ ובחו"ל , מלחמות , טילים. ועוד .וזה לא נגמר .
מה שאהבתי במה שכתבת הוא השימוש במחשב כדרך למידה בעיקר שהיום המחשב הוא הדרך להגיע את הנוער של היום שנמצא כל רגע ורגע אפשרי באתרים כאלה ואחרים.
והדרך האישית דרך סיפור של ילד שחווה את השואה .
הלוואי שלא היינוצריכים ללמד זוועות אך צריכים לזכור ולא לשכוח . להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה .